חוק המקרקעין
שלל מקרים של תביעה תשלומי ועד-בית מדיירים סרבניים
אין מחובתו של בעל דירה, להשתתף בהוצאה שהוצאה שלא לצורך אחת המטרות המנויות בחוק המקרקעין אלא-אם-כן נתן את הסכמתו לכך. נעיר כי מקור החובה לשאת בדמי הניהול נובעת גם מעצם היות בעל דירה בעלים של הנכס, שהרי דמי ניהול מהווים למעשה השתתפות בעל דירה בהוצאות הדרושות לאחזקה תקינה ולניהולו של הרכוש המשותף בבית משותף.
חברי ועד לא פטורים מתשלום דמי ועד הבית...
תפקידם של חברי ועד הבית הוא לרוב תפקיד התנדבותי, אך לעיתים הם נדרשים להשקיע שעות רבות לטיפול בעניינים שונים של הבית המשותף. להלן המשימות של ועד הבית: גביית דמי ועד הבית, תכנון ההוצאה השנתית הצפוייה, חישוב ההשתתפות בתחזוקת הבניין לגבי כל דירה, נקיטת הליכים (תזכורות ומשפטיים במידת הצורך) נגד המתעכבים לשלם, עבודה מול ספקי שירות, ניהול אסיפות ובקשות מהדיירים, פתרון והתמודדות עם דיירים שעושים '
האם חנויות צריכות לשלם ועד בית?
האם חנויות שממוקמות בקומת הקרקע ולהם יציאה משלהם, צריכות להשתתף בתחזוקת הבניין?
סעיף 58 הנמצא בפרק ב' לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע כך:
נשיאת הוצאות בניהול הרכוש המשותף: פסקי דין
דוגמאות כתבי בית דין בנושא מקרקעין:
חוק המקרקעין מחייב השתתפות בהוצאות הדרושות “להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף, ולהבטחת השירותים המחוייבים על-פי דין, או המקובלים על-פי הנוהג” {ראה סעיף 58(א) לחוק המקרקעין; תא”מ (שלום פ”ת) 11988-04-11 ווטאירפול הנדסה בע”מ נ’ מ.י. הדס ניהול, יעוץ ואחזקת מבנים בע”מ, תק-של 2011(2), 136249, 136250 (2011)}.
מדריך להגשת בקשה למינוי נציגות חיצונית בשכר (ועד בית) לניהול הבית המשותף על-ידי המפקח על רישום המקרקעין
מדריך זה בא לסייע לציבור הפונים למפקח על רישום המקרקעין בעניין מינוי נציגות חיצונית בשכר לניהול הבית המשותף, בהתאם לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין).
על כל בית משותף לבחור נציגות (ועד-בית) לשם ניהול ענייני הבית המשותף.
הנציגות תיכון ותפעל בהתאם להוראות התקנון החל על הבית המשותף.
בהעדר תקנון מוסכם חלק התקנון המצוי כמפורט בתוספת לחוק המקרקעין.
חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
חוק המקרקעין, תשכ״ט–1969
חוק המקרקעין חוסה גם על דירות ורכוש משותף.
להלן חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות:
(א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.
(ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.