תשלום ועד הבית הוא למעשה שם הנגזר ממי שמרכז ואוסף אותו, אבל למעשה מדובר בתשלום עבור תחזוקת הבניין המשותף, דהיינו "השתתפות בתחזוקת הבניין".
דמי ועד הבית, הם לא מס, אלא השתתפות של כלל הדיירים בהוצאות, הייעוד העיקרי שלהם הוא התחזוקה השוטפת, תיקונים ושמירה על הקיים.
הוצאות אלו כוללות:
- שכר עבודה לאנשי מקצוע וקבלני משנה, כמו חברת תחזוקה, גננים וכדומה
- תשלום עבור חשמל, מים משותפים וביטוח צד ג'.
- תחזוקת מעליות (במידה וקיימות).
- ביקורות שונים (מעליות, גנרטור, מאגר מים, בטיחות אש)
- שירותי גינון
- תיקוני צנרת, פתיחת סתימות, טיפול ברטיבות, איטום וכו'
החובה לשלם מיסי ועד בית מעוגנת בחוק המקרקעין, הקובע:
"בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי דין או הנהוגים לפי המקובל..."
משמעות החוק:
השתתפות בהוצאות התחזוקה של הבניין המשותף היא חובה המוטלת על בעלי הדירות בבניין משותף ואינו תשלום וולונטרי.
חישוב ההשתתפות בתחזוקת הבניין לפי התקנון המצוי
ברירת המחדל לפי החוק היא חלוקה המבוססת על שטח רצפת הדירה ביחס לשטח הרצפה הכולל של כל הדירות בבניין:
"יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר."
שטח הרצפה של כל דירה מופיע בנסח הטאבו הרשמי.
במקרים שבהם המידע אינו נגיש, ניתן לפנות לאגף ההנדסה ברשות המקומית.
שימו לב: שטח הדירה לצורך החישוב מתבסס על נסח הטאבו בלבד ואינו כולל שטחים נלווים כמו חניה, גינה או מחסן.
לחישוב תשלום ההשתתפות של כל דייר, יש לעשות את הפעולות הבאות:
- הפקת נסח טאבו מאתר המקרקעין הממשלתי של הבניין
- בשורה הראשונה של כל דירה, מופיע גודל הדירה ללא תוספות
- מחברים את כל המספרים כדי לקבל את השטח הכולל של כל הדירות
- מתכננים את התקציב השנתי וסוכמים את צפי ההוצאות
- מחלקים את שטח הדירה בשטח הכולל ומקבלים את יחס ההשתתפות
- מכפילים את יחס ההשתתפות בסכום הכולל של צפי ההוצאות השנתי
המספר שהתקבל הינה ההשתתפות השנתית - מחלקים את ההשתתפות השנתית של כל דייר ב 12 חודשים ומקבלים את ההשתתפות החודשית של כל דייר
- יש לעקוב אחר התשלומים, וברגע שישנו פיגור בתשלום החודשי יש לשלוח מכתב תזכורת לדייר עם העתק לתיק ועד הבית
שינוי שיטת החישוב
החוק מאפשר לשנות את שיטת החלוקה בהשתתפות בתחזוקת הבניין באמצעות תקנון מוסכם של הדיירים.
מאידך לא מומלץ לבצע שינוי מורכב מדי וצריך לקחת בחשבון זה כרוך בהסכמה מלאה של כלל הדיירים.
בין האפשרויות השכיחות הידועות:
- חלוקה שווה לכל הדירות ללא תלות בגודלן.
- חישוב לפי מספר חדרים.
- חלוקה שווה רק בין דירות הדומות בגודלן
כדי לשנות את התקנון בנושא התשלומים, יש להגיע להסכמה מלאה עם כל הדיירים.
לפרסמו באופן ברור.
בהמשך ניתן לעגן את כלל ההחלטות במסמך משפטי המחליף את התקנון המצוי.
התנהלות באופן מסויים במשך מספר שנים, הופך את הנוהל ל'נהוג' והוא אוטומטית מעוגן בחוק
החוק קובע כי תשלום ההשתתפות בתחזוקת הבניין הוא חובה שאינה תלויה בטענות אישיות כנגד הוועד.
הטיפול בסרבנות להשתתף בתחזוקת הבניין מתבצע בדרך כלל מול המפקח על רישום המקרקעין, שמוסמך להכריע בסכסוכים הנוגעים לרכוש המשותף.
שאלות נפוצות:
1. האם נציגי ועד הבית פטורים מתשלום מיסי ועד?
לא, נציגי ועד הבית אינם זכאים לפטור אוטומטי. ניתן לקבוע פטור באסיפת דיירים בלבד.
2. האם אפשר לגבות סכום אחיד מכולם ללא תקנון מסודר?
כן, בתנאי שכל הדיירים מסכימים לכך. עם זאת, כל דייר רשאי לדרוש מעבר לחישוב לפי שטח רצפה בכל עת.
3. מה אם יש טענות כלפי ועד הבית?
גם במקרה של מחלוקת או טענות כלפי הוועד, חובה לשלם את מיסי הועד. טענות ניתן להגיש בנפרד במסגרת הליך משפטי מתאים.
