התקנים השומרים על הבטיחות בדירות ובבניינים

תקן 1001

תקן ישראלי 1001 הוא תקן מחייב בנושא בטיחות אש במבנים, המתמקד במערכות לשחרור עשן וחום. 
התקן מבוסס על תקן אמריקאי NFPA96 ומחולק לשישה חלקים, המתארים היבטים שונים של בטיחות אש במבני מגורים, מבני תעשייה ומבנים ציבוריים. התקן קובע דרישות לתכנון, התקנה, תחזוקה ובדיקת מערכות לפינוי עשן, שמטרתן להגן על חיי אדם ועל רכוש.

רקע היסטורי על תקן 1001
התקן נכנס לתוקף לאחר שדרישות חדשות הוצגו על ידי הרשות לכבאות והצלה בישראל. הוא מבוסס על תקן NFPA96 האמריקאי משנת 2001, עם התאמות לצרכים המקומיים של מבנים שונים בישראל. מטרת התקן היא למנוע התפשטות אש ועשן במבנים באמצעות מערכות מתקדמות לשחרור עשן, אוורור ומיזוג.

חובת הבדיקות השנתיות
בהתאם לתקן 1001, כל מבנה ששטחו עולה על 200 מ"ר, כולל מבני תעשייה, מבני ציבור ומבני מגורים גדולים, מחויב לעבור בדיקה שנתית של מערכות שחרור עשן. הבדיקות נועדו לוודא שמערכות אלו פועלות בצורה תקינה ויעילה, תוך שמירה על בטיחות המשתמשים במבנה. מערכות אלו כוללות מפוחים, חלונות לשחרור עשן, מסננים ועוד.

תכנון והתקנה לפי התקן
התקנת מערכות לשחרור עשן לפי תקן 1001 דורשת מעורבות של מהנדסים המתמחים במערכות אוורור ומיזוג. תכנון נכון של המערכות צריך להתחשב במאפייני המבנה כגון גובה, שטח ושימושים שונים. כל אלה משפיעים על סוג המערכות שיותקנו, בין אם מדובר במפוחים, חלונות לשחרור עשן או מערכות אחרות.

סוגי המערכות הנדרשות לפי תקן 1001
התקן מתמקד במגוון מערכות לפינוי עשן, שכל אחת מהן מתאימה לסוגי מבנים שונים. מערכות אלו כוללות מפוחים לפינוי עשן, חלונות לשחרור עשן, מערכות לדיחוס חדרי מדרגות ועוד. יש להתאים כל מערכת לצרכי המבנה על מנת להבטיח את הבטיחות המרבית.

חלקי התקן המרכזיים
תקן 1001 מחולק למספר חלקים המתייחסים למערכות ומבנים שונים:

• חלק 1.01: מערכות מיזוג אוויר ואוורור
• חלק 2.02: מערכות בקרת עשן בבניינים, קניונים ואטריומים
• חלק 4: מדפי עשן
• חלק 6: מערכות בישול מסחריות

תדירות הבדיקות והתחזוקה
תקן 1001 מגדיר את תדירות התחזוקה והבדיקות הנדרשת לכל מערכת לשחרור עשן. באופן כללי, נדרשות בדיקות שנתיות, אך במבנים עם סיכון גבוה לשריפה ייתכן צורך בבדיקות תכופות יותר. הבדיקות כוללות בדיקת המערכות המכאניות, גלאים ומנגנונים אלקטרוניים כדי לוודא שהמערכות מתפקדות כנדרש.

המסמכים הנדרשים לפי תקן 1001
לצד הבדיקות, יש להגיש מסמכים המאשרים את תקינות המערכות, כאשר אחד המרכזיים הוא טופס 10, שמונפק על ידי מהנדס מוסמך ומאשר שהמערכת עומדת בדרישות התקן. טופס זה דרוש לאישורים מהרשויות המקומיות ומהרשות לכבאות והצלה.

סיכום
תקן 1001 מהווה מרכיב חשוב בשמירה על בטיחות אש במבנים בישראל. הוא מספק את ההנחיות לתכנון, התקנה ותחזוקה של מערכות שחרור עשן המיועדות להגן על חיי אדם ורכוש. התחזוקה והבדיקות השנתיות מבטיחות שהמבנים יעמדו בסטנדרטים המחמירים של בטיחות אש וימנעו את התפשטות האש והעשן במקרה חירום.

תקן 2206

גלגלוני כיבוי: מדריך מקיף לתקן הישראלי 2206

תקן ישראלי 2206 חלק 1 וחלק 2 כולל דרישות ושיטות בדיקה שמוודאות כי המבנה עומד בסטנדרטים הנדרשים להתקנת עמדות כיבוי אש, לרבות גלגלוני כיבוי אש. התקן מבטיח שהגלגלונים עצמם תקניים ומותקנים בהתאם לדרישות התקן, במיקום ובאופן הנכון.

התקן חל על גלגלוני כיבוי אש עם צינור חצי קשיח המחובר ישירות למקור מים. מטרתו להבטיח התקנה תקינה של גלגלוני כיבוי אש במבנה שעומד בסטנדרטים הנדרשים, כדי לספק לחץ מים תקין בזמן חירום. בנוסף, התקן מוודא כי הגלגלונים נבדקו ונמצאו תקינים לשימוש במקרי חירום.

דרישות התקן למבנים בהם נדרשת התקנת גלגלוני כיבוי אש

בהתאם לתקן 2206, יש להתקין גלגלוני כיבוי אש במגוון מבנים, כולל בנייני משרדים, בנייני מגורים שנבנו לאחר 2010, מבנים שעברו חידוש במסגרת תמ"א 38, בתים פרטיים, מרכזי קניות, מפעלים, בתי מלאכה, חנויות, סופרמרקטים ומוסדות חינוך כגון גני ילדים ומשפחתונים.

גם במבנים חד קומתיים, התקנת גלגלוני כיבוי אש עשויה להידרש בהתאם לשימוש במבנה ולעומס התפוסה. לדוגמה, מבנה חד-קומתי המשמש למגורים עם עומס תפוסה נמוך עשוי שלא לדרוש גלגלון, אך במבנה מסחרי או עם עומס גבוה, ייתכן שכן תידרש התקנה. חשוב להתייעץ עם גורמים מוסמכים כגון מעבדות ייעודיות (כמו חברת "מנע אש") או הרשות לכבאות והצלה, כדי לוודא עמידה בדרישות המקומיות.

דרישות התקן מגלגלון הכיבוי

התקן 2206 דורש שעמדות כיבוי אש הכוללות גלגלונים יעמדו בלחצי מים שנקבעו על ידי מכון התקנים. זה כולל דרישות לחומרים מהם מיוצרים הגלגלונים – הצינור, הזרבובית ורכיבים נוספים. בנוסף, התקן קובע את המידות, המשקל והעמידות בפני פגיעות וקורוזיה.

כדי לוודא שעמדות הכיבוי עומדות בדרישות, התקן כולל מערך בדיקות הכולל בדיקות לחץ, זרימה ועמידות בפני נזק וקורוזיה, וכן בדיקות בתנאי טמפרטורה ומזג אוויר שונים, כדי לוודא שהגלגלונים פועלים כראוי בכל מצב.

דרישות התקן מהמבנה

לפני התקנת גלגלון כיבוי אש במבנה, יש לוודא שהמבנה עומד בדרישות התקן. מבנה שעומד בתקן זה הוא מבנה בו לחץ המים נבדק ואושר על ידי גורם מוסמך מטעם הרשות המקומית. חשוב גם שהחיבור בין הגלגלון לברז המים יהיה תקין ושמיקום ההתקנה יאפשר גישה מהירה בזמן חירום.

מה כוללת עמדת כיבוי אש תקנית

עמדת כיבוי אש תקנית לפי תקן 2206 כוללת: ארון מתכת, גלגלון באורך 30 מטר, מטף אבקה 6 ק"ג, שני צינורות 15 מ' ובום 2", וכן מזנקים ופיות.

חלקים בתקן 2206

חלק 1: מתייחס לדרישות ההתקנה, כולל גלגלוני כיבוי אש עם צינור חצי קשיח וחיבור קבוע למים.

חלק 2: עוסק בבדיקות לאחר ההתקנה, כולל בדיקה תפקודית של הגלגלון ואישור תכנית בטיחות אש עדכנית.

תקן 1220

מטרתו העיקרית היא להגדיר מי הם המבנים המחויבים בהתקנה ותחזוקה של מערכת גילוי אש בישראל.

תקן ישראלי 1220 מהווה את אחד התקנים המרכזיים בנושא בטיחות אש, והוא נוצר כדי להבטיח הגנה מרבית על חיי אדם ורכוש במבנים שונים. התקן מחולק למספר חלקים, כאשר כל חלק מתמקד בהיבטים שונים של התקנת מערכות גילוי אש, תחזוקתן ובדיקתן השוטפת.

מהו תקן 1220 ומה דרישותיו?
תקן 1220 הוא תקן ישראלי שנקבע על ידי מכון התקנים הישראלי, בשיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים כמו אדריכלים, מהנדסים, טכנולוגים ומשרדי ממשלה. מטרתו העיקרית היא להגדיר מי הם המבנים המחויבים בהתקנה ותחזוקה של מערכת גילוי אש בישראל. התקן מגדיר דרישות מינימום לתכנון, התקנה, בדיקה ותחזוקה של המערכות, והן חלות על מבנים פרטיים, עסקיים וציבוריים. לפי חוק, רוב המבנים בישראל חייבים לעמוד בדרישות אלו כדי לספק רמת בטיחות מקסימלית במקרה של שריפה.

חלוקת תקן 1220 לחלקים
תקן 1220 מחולק למספר חלקים, כאשר כל חלק עוסק בנושא ספציפי של בטיחות אש:

חלק 3: עוסק בחובת התקנה של מערכת גילוי אש. הוא מתווה את דרישות המינימום לתכנון והתקנה, כולל סיווג רמת הסיכון במבנה, התחשבות בגורמים כמו סוג האכלוס, גובה המבנה ופריסת החדרים, שימוש בחומרים דליקים, ודרכי מילוט.
חלק 11: מתייחס לנהלי בדיקה ותחזוקה תקופתיים של מערכות גילוי האש. לפי דרישות התקן, כל מערכת שהותקנה על פי חלק 3, חייבת לעבור בדיקה ותחזוקה אחת לשנה.
חלק 3: חובת התקנת מערכת גילוי אש
החלק המרכזי בתקן 1220 מתמקד בסיווג רמת הסיכון במבנה וקובע אילו מבנים נדרשים בהתקנת מערכות גילוי אש. סיווג זה מבוסס על מספר פרמטרים:

אכלוס ותפוסה: מבנים המאוכלסים בכמות גדולה של אנשים, כמו מבנים מסחריים, תעשייתיים או ציבוריים, נחשבים לרמת סיכון גבוהה ומחויבים בהתקנת מערכות גילוי וכיבוי אש.
גובה ושטח המבנה: מבנים גבוהים או בעלי שטח גדול מצריכים מערכות בטיחות מתקדמות, כגון מערכות גילוי אש אנלוגיות.
חומרים דליקים: נוכחות של חומרים בעלי פוטנציאל בעירה במבנה משפיעה ישירות על רמת הסיכון שבו.
דרכי מילוט: תקן זה דורש גם תכנון נכון של יציאות חירום, כך שהפינוי במצב חירום יתבצע במהירות ובבטיחות.
מבנים פרטיים ועסקיים בישראל מחויבים בהתקנת מערכות גילוי אש בהתאם לרמת הסיכון שנקבעה, ולעיתים גם במערכות כיבוי אש כגון ספרינקלרים (לפי תקן 1596).

חלק 11: תחזוקה ובדיקות תקופתיות
תקן 1220 חלק 11 מתמקד בנהלי תחזוקה ובדיקות שוטפות. כל מערכת גילוי אש שהותקנה חייבת לעבור בדיקה שנתית לאישור תקינותה. הבדיקות כוללות את בדיקת המערכת עצמה, הפעלת חייגן חירום, ותיעוד הבדיקה בטופס ייעודי (טופס 4), הנשלח לשירותי הכבאות ולחברות הביטוח. יש לוודא שהמערכת פועלת כראוי, כולל בדיקת כל רכיבי המערכת, כגון לוחות הבקרה, הגלאים, החיווט ומערכת האזעקה.

סיכום
תקן ישראלי 1220 הוא תקן חשוב שמטרתו להבטיח את בטיחות המבנים בישראל. הוא קובע את הדרישות להתקנה ותחזוקה של מערכות גילוי וכיבוי אש, ומחייב את רוב המבנים במדינה לעמוד בסטנדרטים מחמירים אלו. באמצעות יישום נכון של התקן ותחזוקתו השוטפת, ניתן לצמצם את הסיכון לשריפות ולהגן על חיי אדם ורכוש באופן מיטבי.

תקן 1596

תקן זה קובע את הדרישות המינימליות על פי חוק להתקנה ותחזוקה של מערכות כיבוי אש מסוג ספרינקלרים (מתזים). 
תקן 1596 הוא תקן ישראלי המבוסס על התקן האמריקאי NFPA 2001, שעבר התאמה לצורכי ישראל.
התקן מפרט מספר תקנות חובה לביצוע ויישום לצורך הגנה על מבנים מפני שריפות.

אילו מבנים מחויבים בהתקנת מערכת ספרינקלרים לפי תקן 1596?

התקן מחייב התקנה של מערכת כיבוי אש אוטומטית במים (ספרינקלרים) במקומות הבאים:

בנייני מגורים בגובה מעל 29 מטרים – כל בניין מגורים, בין אם הוא חד-קומתי או רב-קומות, שגובהו עולה על 29 מטרים, חייב בהתקנה של מערכת ספרינקלרים. יש לתחזק את המערכת בהתאם לתקן 1928.
מבני תעשייה או מלאכה בשטח של 500 מ"ר ומעלה – כל מבנה תעשייה או מלאכה ששטחו הכולל הוא לפחות 500 מ"ר, מחויב בהתקנת מערכת ספרינקלרים.
בניינים תעשייתיים בעלי 3 קומות או יותר – נדרשת התקנת מערכת ספרינקלרים בכל חלקי המבנה, ללא קשר לשטח המבנה.
מבנים ללא מחיצות אש – כאשר אין מחיצות אש המפרידות בין מבנים שונים המשמשים למטרות מגוונות, יש להתקין מערכת ספרינקלרים בהתאם לרמת הסיכון 2, הנחשבת למחמירה ביותר.
בנוסף, התקן חל גם על מבני מגורים, מבני ציבור, משרדים, חנויות, עסקים, חניונים ומגרשי חנייה.

תקן 1928

תקן זה קובע את הדרישות לבדיקתן ותחזוקתן של מערכות כיבוי אש מבוססות מים, כגון מערכות ספרינקלרים, מערכות פריאקשן יבשות, ומערכות מי קצף.

תקן 1928 הוא תקן ישראלי המבוסס על התקן האמריקאי NFPA 25 משנת 1992. תקן זה קובע את הדרישות לבדיקתן ותחזוקתן של מערכות כיבוי אש מבוססות מים, כגון מערכות ספרינקלרים, מערכות פריאקשן יבשות, ומערכות מי קצף. המטרה היא להבטיח תחזוקה תקינה ושוטפת של המערכות בהתאם להנחיות NFPA 25, כך שבמקרה של שריפה, המערכות יתפקדו באופן מיטבי.

NFPA 25 – התקן עליו מבוסס ת”י 1928

NFPA 25 מגדיר את חובת התחזוקה של מערכות כיבוי אש מסוג ספרינקלרים. התקן אומץ בישראל על ידי שירותי הכיבוי ומכון התקנים, והוא מחייב בדיקות ותחזוקה שוטפות על ידי טכנאים מוסמכים בלבד, המאושרים על ידי מכון התקנים הישראלי.

יישום תקן ישראלי 1928 – בדיקות ומילוי טופס 7

על פי תקן 1928, יש לבצע בדיקת מערכות כיבוי אש מדי שנה, בדיקה שתבוצע על ידי גוף מוסמך, כמו חברת מנע אש בע"מ. המטרה היא לוודא שהמערכת מתפקדת בצורה תקינה ומסוגלת לכבות שריפות בשלב מוקדם כדי למנוע נזק או לצמצם אותו.

הבדיקה כוללת בדיקות כמו לחץ מים, קצב זרימה, כיסוי מלא של השטח, וכן איתור נזילות, סתימות או תקלות נוספות. בנוסף, נבדקת תקינות מערכת האזעקה.

לאחר הבדיקה, יש לתעד את התהליך באמצעות טופס 7, המשמש כאישור על תקינות מערכת כיבוי האש (ספרינקלרים) בהתאם לתקן 1928. רק גורם מוסמך, אשר הוסמך על ידי מכון התקנים, מורשה למלא ולחתום על טופס זה.

שליחת טופס 7 לכבאות והצלה

את הטופס המלא והחתום יש לשלוח למוקד שירות ומידע של כבאות והצלה – מדור הגנה מאש.

חשיבות יישום ת”י 1928 – שמירה על חיי אדם ורכוש

בעלי מבנים ומנהלי עסקים אחראים לוודא עמידה בדרישות התקן ולוודא שמערכות כיבוי האש במבנה עומדות בכל תקני הבטיחות, כולל תקן 1928. המטרה היא להבטיח מענה מהיר ואפקטיבי במקרה של שריפה, תוך עצירת התפשטות הלהבות, והפחתת הנזק לרכוש ולאנשים במבנה. כך, בעלי עסקים יכולים להבטיח את שלומם של עובדיהם ורכושם, ולהיות ערוכים להתמודד עם אירועי חירום.